החלטה בתיק ת"א 44558-01-11

1.         בפני בקשת נתבע 2 (להלן: "הנתבע") לדחיית התביעה נגדו בהעדר עילה ויריבות, וזאת לאחר שנמחקו מכתב התביעה כל הסעדים שאינם סעדים כספיים.

            לטענת הנתבע, לאחר שכתב התביעה תוקן בדרך של מחיקת סעדים, הסעד היחיד שנותר נתבע בכתב התביעה, הינו דמי שימוש ראויים כאשר סעד זה מתייחס לנתבע 1 (במקור התייחס גם לביתו, אשר נמחקה מהתביעה).

            לטענת הנתבע, מאחר שלא החזיק ולא עשה שימוש במקרקעין נשוא התביעה, נעדרת התביעה לדמי שימוש, כלפיו, יריבות או עילה.

2.         התובעים התנגדו לבקשה. לטענתם, בגוף התביעה יש התייחסות למחדלי הנתבע בגין העבודות שביצע: סגירת דרך, עקירת גפנים ושימוש במקרקעין לצורך עבודתו אצל הנתבע 1.

כמפורט בסעיף 5 לתגובתם של התובעים, התביעה מבוססת לא רק על תביעה לדמי שימוש ראויים מנתבע 1, אלא גם לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם עקב מחדליו, לרבות שימוש בקרקע של הנתבע בעת עבודתו אצל נתבע 1, עקירת השיחים, גניבת אדמה, נזק גופני לבנם וכיוב'.

דיון :

3.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, סבורתני כי כל עוד תביעת התובעים עומדת בנוסחה, דין הבקשה להתקבל.

עיון בכתב התביעה מעלה כי אכן הועלו בו טענות נגד הנתבע בגין התנהלותו ומעשיו במסגרת ביצוע עבודות במקרקעין עבור הנתבע 1. לאור האמור ובמסגרת הסעדים שנתבעו מלכתחילה, אין ספק כי עמדה לתובעים עילת התביעה גם כנגד הנתבע, עת עתרו לסילוק יד, להימנעות מהפרעה וכיוב'.

            יחד עם זאת, לאחר מחיקת הסעדים שאינם כספיים נותר בפרק "הסעדים הנתבעים" בסיפא של התביעה, הסעד המצוין בסעיף 34 בלבד:

"לשלם לתובעים דמי שימוש ראויים עבור השימוש שהם עושים בחלקת התובעים על פי שיקול דעת בית המשפט הנכבד".

            יצוין, כי השימוש שנעשה בחלקה מתייחס לשימוש שנעשה במקרקעין מזה 3 שנים, כמתואר בסעיף 8 לכתב התביעה ואשר התייחס לנתבע 1 ולביתו אשר בינתיים נמחקה מהתביעה.

אין ספק כי הנתבע ,נתבע בגין מעשיו במסגרת העבודות הספציפיות שביצע עבור נתבע 1, ולא בגין שימוש לאורך שנים במקרקעין.        הסך הנתבע בגין דמי שימוש, מעצם מהותה של תביעה לדמי שימוש,כמפורט להלן, יכול להתייחס לפיכך לנתבע 1 בלבד ואילו ביחס לנתבע יכלו התובעים לתבוע פיצויים כספיים בגין הנזקים שטענו כי גרם להם במהלך עבודתו. אולם כאמור, סעדים אלו לא נתבעו כלל. הסעד היחיד הנתבע כיום על פי כתב התביעה המתוקן הינו הסעד של דמי שימוש בלבד (אכן סעיף 34 נוסח בלשון רבים, אלא שבעת הגשת התביעה נתבעה גם ביתו של התובע ואין בכך כדי להעיד  על סעד זה כמתייחס לנתבע!).

            התביעה כנגד הנתבע לא תוכל להתקבל,כל עוד נתבע בה רק סעד של דמי שימוש בלבד: מהות הסעד של דמי שימוש הינה פיצוי על השימוש שנמנע מבעל המקרקעין התובע, או פיצוי בגין הרווח שהרוויח המשתמש שלא כדין במקרקעי התובע (וראה בע"א 891/95 זידאני נ. אבו אחמד פד' נג' 4 769).

            במקרה דנן, הטענות לשימוש המתמשך שנעשה במקרקעין ומניעת השימוש מהתובעים, מתייחסים לנתבע 1 המתגורר בסמוך לתובעים ואשר נטען כי עשה שימוש במשך זמן בחלק מחלקת התובעים. אין ספק כי הנתבע לא השתמש במשך השנים במקרקעי התובעים, והעילה כלפיו מתייחסת לעבודות הספציפיות שביצע,  בנקודות זמן מסוימות, במקרקעין עבור הנתבע 1.

            במסגרת הסעד של "דמי שימוש", לא נכללת תביעה לפיצויים ניזקיים בגין נזקים כספיים ממשיים שנגרמו במהלך ביצוע העבודות, או בגין עגמת נפש. 

            עוד אציין, כי גם עיון בתצהיר שהגישו התובעים מצביע על כך שהתביעה לדמי שימוש מבוססת על הנטען בסעיפים 9-10 לתביעה והמתייחסים לנתבע 1 בלבד אשר לטענת התובעים: "במשך שנים רבות עושה שימוש בחלקתנו" (סעיף 10 לתצהיר).

            אמנם בסיפא שלהתצהיר תבעו התובעים גם סעדים כספיים בגין נזקים כספיים וכלליים, אלא שההלכה הינה כי לא ניתן לתבוע סעדים חדשים שלא צוינו בכתב התביעה והועלו לראשונה במסגרת תצהירי  עדות ראשית שכן המדובר בהרחבת חזית אסורה .

וראה ת"א (מחוזי תא') 1227/07 בן דוד נ. בן דוד:

" מבלי להתייחס למידת נכונות הטענות שהועלו על ידי התובע, ניכר כי הצדק עם הנתבע, כי לא ניתן לתבוע סעדים חדשים שלא צויינו בכתב התביעה והועלו לראשונה במסגרת  תצהיר העדות הראשית...  הרשות להוסיף לכתב התביעה סעדים שלא נתבעו בו מלכתחילה, עשויה להינתן בעקבות הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, או במידה שהנתבע הסכים, במפורש או מכללא, להוספת הטענה החדשה. לעניין זה ראו האמור ברע"א 9123/0 אדמוב פרויקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 25.10.07): "רשימת הפלוגתאות העומדת לדיון מעוצבת בכתבי הטענות שמגישים הצדדים. משכך, טענה שמעלה בעל דין שלא הועלתה מלכתחילה בכתבי טענותיו מהווה 'שינוי חזית' או 'הרחבת חזית' ויש לדחותה... יחד עם זאת מכיר הדין בשני מקרים בהם יותר שינוי חזית. הראשון הוא תיקון כתבי הטענות באישורו של בית המשפט, לפי סעיף 91-92 לתקנות, והשני הוא שבעל הדין  שכנגד נתן לכך את הסכמתו, מפורשות או מכללא".